חוות שער המלך - גן פורח בבקעת ייטב על מדרונות הבקעה, סמוך ליישוב מבואות יריחו, שוכנת חוות שער המלך- חווה משפחתית שהיא הרבה מעבר למשק חקלאי. זהו סיפור של חלוציות, של אמונה, ושל חיבור עמוק לאדמת ארץ ישראל. בקיץ תשפ"א עלו משה (52) וסיגלית (50) לנקודה זמנית מחוץ לגדר היישוב. אוהל בלב המדבר, חום כבד, ללא חשמל וללא מים זורמים. לאחר כשנתיים וחצי עברו לנקודת הקבע, ומאז - יחד עם עשרת ילדיהם והנכדים - הם חיים ונושמים חקלאות וגאולת קרקע. הענף המרכזי בחווה הוא עדר כבשים . כל בני הבית שותפים לעשייה היומיומית, לצד מתנדבים שמגיעים לקחת חלק במפעל החלוצי. “זה לא רק משק חי”, אומרת סיגלית, “זו דרך חיים. כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ממנו”. סיגלית מתארת את החיים בחווה כ"תהליך של גאולה". החיבור לגבעות החל כבר לפני כ־29 שנים באזור שילה, בתקופה שבה הגבעות טרם נשאו שמות אלא מספרים בלבד - גבעה ד', ה', ו'. הם עלו אז לגבעה ו', שהפכה לימים ליישוב הפורח עדי עד. לאחר שנים של חיים קהילתיים נוחים יחסית, המשפחה קיבלה החלטה דרמטית: לעזוב את הבית ואת המוכר, ולצאת למשימה חלוצית חדשה. “הבנו שהאתגר הגדול של הדור שלנו הוא המאבק על השטח הפתוח” היא מסבירה. “ההתיישבות היא הביטחון שלנו. החקלאות, הפריסה במרחב, והעדרים שיוצאים מהגדרות הם אמירה ברורה שאנחנו בעלי הבית בארצנו". ירדנו מההר לבקעה, לשמור על שטחים ליד העיר יריחו, שהיא המנעול של ארץ ישראל. החיים בחווה אינם פשוטים. החום הכבד בקיץ, המחסור במתנדבים ובמשאבים, והתנאים הפיזיים המאתגרים - כולם חלק מהמציאות. אך לצד הקשיים קיימת תחושת זכות עמוקה. “יש לעיתים עייפות” מודה סיגלית, “אבל יש גם תחושת שותפות ענקית למהלך היסטורי ותחושת שליחות שנותנת כוח”. החווה פתוחה למבקרים בתיאום מראש ומציעה נוף מדברי פתוח, אירוח כפרי, שיחה כנה על הקמת החווה וחוויה חקלאית (לתיאום ביקור: 050-6470015).
