אודות
החוות החקלאיות
מהפכה של חקלאות וציונות שמשנה את פניה של המדינה
רקע על מפעל החוות:
למעלה מ- 70 חוות חקלאיות שומרות על למעלה מחצי מיליון דונם של אדמות מדינה ביהודה ושומרון.מרעה, בקר וצאן, יחד עם בני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרת החינוכית הפורמלית וכעת מקבלים חינוך ציוני ערכי – מחזירים מחדש את רוח החקלאות, את הציונות הישראלית, יחד עם רוח רעננה להרי יהודה ושומרון.
למעלה מ -70 חוות חקלאיות יש ביו"ש, יותר מכל החוות החקלאיות בשאר המדינה, והן צומחות בקצב מסחרר. כ15 חוות הוקמו ביו"ש מאז פרוץ המלחמה החולפת, ותנופת ההתיישבות החדשה בעיצומה.
מפעל החוות מתפרש על שטחים עצומים ביהודה ושומרון, ומחזיק יותר שטחים מאשר ערים מבוססות כמו אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית ומודיעין עילית – גם יחד.
הרוח החדשה שמנשבת בהרי יהודה ושומרון מביאה איתה חיבור ואהבה לאדמה, לארץ ישראל, חיבור של בני נוער שמתכנסים מחדש למערכות המדינה, ויחד עם החוואים המסורים, מפריחים את השטחים השוממים.
המפעל האדיר, שנתמך על ידי גורמים מקצועיים וממשלתיים, מחזיר את השליטה לשטחים שהפכו לשדה בור, והופך את האדמה החשופה – לגבעות מוריקות.
הרי יהודה ושומרון מתכסים שוב באהבה – באהבת הבנים שחוזרים הביתה.
איך הכל התחיל:
החוות החקלאיות בשטחי יהודה ושומרון המשיכו את ההתיישבות החלוצית מראשית התנועה הציונית ועד ימינו. התגבשות מפעל החוות החלה לאחר האינתיפאדה הראשונה, כאשר יוזמתו של אברי רן להקים חווה חקלאית בגבעות איתמר הובילה להקמת חוות נוספות, כמו חוות סקאלי וחוות עומר, שחיזקו את האחיזה הישראלית באזור.
תנועת החוות החלה להתפתח כמענה לתוכנית "סלאם פיאד" בשנת 2009, שנועדה להשתלט על שטחי C שבשליטה ישראלית ולהקים שם נוכחות פלסטינית משמעותית, אשר תהווה איום על האחיזה הישראלית.
בנוסף, לאחר פרשיית דומא, הובילו חקלאים, יחד עם גורמים בכירים בצבא, יוזמה להקמת חוות חינוכיות שיחברו את הנוער לערכי ההתיישבות והחקלאות, יספקו להם מסגרת חיובית ותומכת, ויגרמו להם לחיבור ואמון מחדש במוסדות המדינה.
לאחר שנים של פעילות, ניתן לומר בוודאות כי החוות החקלאיות הוכיחו את עצמן כפתרון יעיל לאיום שהציבה תוכנית פיאד, והן מספקות נוכחות ישראלית רציפה בשטחי קצה ומחזקות את כלל הביטחון האזורי. כמו כן החוות הצליחו לגרום לנוער לתחושת חיבור ואמון מחודשת במוסדות המדינה וכן לשירות משמעותי בצה"ל.
התייחסות המדינה למהלך:
כיום המדינה משקיעה בחוות מתוך הבנת חשיבותן האסטרטגית. הצבא מבין כי החזקת השטח נעשית בצורה טובה יותר כאשר חקלאים מקומיים מכירים את השטח ודואגים לו, ולכן המדינה תומכת בחוות בהיבטים שונים – מתשתיות וגדרות, דרך מרכיבי ביטחון מתקדמים, ועד מענקים חקלאיים.
מבחינה תקציבית, הקמת חווה דורשת השקעה מינימלית ביחס להקמת יישוב. כיום, ישנו צורך שעולה מגורמים בכירים בצבא ובמדינה להקים עוד עשרות חוות חדשות שישמרו על מאות אלפי דונמים נוספים ושטחים אסטרטגיים בצורה יעילה.
הקמת איגוד החוות:
לאורך השנים, גדל מפעל החוות והתפתח למערך נרחב של עשרות רבות של חוות חקלאיות הפזורות ביהודה ושומרון. עם זאת, בעלי החוות התמודדו עם קשיים כלכליים, תשתיתיים ובירוקרטיים, ועמדו מול אתגרים ביטחוניים שדרשו טיפול מתואם ומסודר.
בשנת תשפ"ד (2024) הוקם "איגוד החוות", מתוך הבנה שהחוות החקלאיות מהוות גורם אסטרטגי מרכזי לשמירת הקרקעות והאחיזה הישראלית בשטח. איגוד החוות הוקם על ידי בעלי החוות עצמם, וחברים בו בעלי החוות בכל יהודה ושומרון.
מטרת האיגוד היא לייצג את בעלי החוות מול רשויות המדינה, לסייע בתיאום מול גורמי ביטחון וממשל, ולתמוך כלכלית בחוות באמצעות גיוס משאבים ומענקים.
האיגוד פועל גם במישור החינוכי, כשהוא מקדם תוכניות חינוך ציוני ומחבר בני נוער לעבודה החקלאית ולאדמת הארץ.
הקמת האיגוד הוא שלב משמעותי בהתפתחות מפעל החוות, שמעניק יעילות, כוח וארגון מסודר לחוות החקלאיות.
הקמת החוות ביהודה ושומרון החלה כפעולה פרטית של חקלאים בודדים, והתפתחה למענה אסטרטגי רחב ומקיף לאיומים מצד הרשות הפלסטינית.
איגוד החוות תומך בחקלאים ופועל להרחבת מפעל החוות, מתוך מטרה לשמור על אדמות הלאום ולהבטיח אחיזה ישראלית רציפה במרחב.